התקופות מוצגות כאן לפי שיטת שמואל (עירובין נ״ו ע״א, Mishneh Torah 9:4). שיטת שמואל היא ההלכה למעשה לרוב הצרכים כיום.התקופות מוצגות כאן לפי שיטת שמואל (עירובין נ״ו ע״א, הל׳ קידוש החודש ט׳:ד׳). שיטת שמואל היא ההלכה למעשה לרוב הצרכים כיום.
סדר קריאת פרשיות השבוע נקבע לפי הכללים המבוארים בטור אורח חיים סי׳ תכ״ח. ישנם י״ד קביעויות לשנה, הנקבעות לפי: (1) יום השבוע של ראש השנה, (2) האם חשון וכסלו מלאים, חסרים או כסדרם, ו-(3) יום השבוע של ראשון של פסח. בדפוסי ספרי הלכה מופיעות טבלאות קביעויות (ראה, לדוגמה, טבלה זו). כללי מיזוג ופיצול פרשיות מסוימות מבוארים אצל ר׳ חיים מרדכי הכהן ברעכר (ראה טבלה).
כל קביעות מסומנת בשלוש אותיות: יום ראש השנה (ב, ג, ה, ז), אורך השנה (ח=חסרה · כ=כסדרה · ש=שלמה) ויום ראשון של פסח. קוד זה מופיע בחומשים ובתיקוני קוראים (ראה, לדוגמה, כאן). קביעות השנה גם קובעת באופן חד-משמעי האם השנה היא שנת עיבור.
בשנים מסוימות, קריאות מסוימות בארץ ישראל עשויות להיות שונות מאלה שבחו״ל, מפני שיום טוב שני מדיח קריאה בחו״ל. לפיכך הטבלה להלן מציגה את שתי הקריאות לפי המיקום.
דף זה מיועד לנוחות חיפוש תאריכים המתועדים בלוח היוליאני. מדינות שונות אימצו את הלוח הגרגוריאני בזמנים שונים — למשל רוסיה בשנת 1918 ויוון בשנת 1923. את תאריכי המעבר לפי מדינה ניתן לחפש כאן.