לוח שנה זמנים חישובים שילוב אודות
תאריכים עבריים בעברית
ארץ ישראל
יומים מיוחדים של חב״ד
זמנים
שיטת עלות השחר וחלקי היום
הצג זמנים נוספים:
עלות השחר
משיכיר (הזמן המוקדם ביותר לטלית)
צאת הכוכבים
שפה

חישוב תאריכים

יום הולדת

יום הולדת עברי נחוג בדרך כלל באותו תאריך עברי בכל שנה. שני יוצאי דופן:

יום השנה (יאהרצייט)

יום השנה נערך בדרך כלל באותו תאריך עברי בכל שנה. יוצאי הדופן שונים מכללי יום ההולדת:

אירועים חוזרים אחרים

בר/בת מצוה, יום נישואין ושאר אירועים חוזרים לפי תאריך עברי — כולם נוהגים לפי כלל יום ההולדת שהובא לעיל.

מחזור י״ט השנים

הלוח העברי מתאם את החודש הירחי עם השנה השמשית על ידי הוספת חודש עיבור (אדר א׳) בשבע מתוך כל תשע־עשרה שנים. במחזור השלם, י״ט שנות חמה שוות כמעט בדיוק לרל״ה חודשי לבנה (י״ב × י״ב + ז׳ × י״ג), וכך החודשים והעונות נשארים תואמים.

בתוך כל מחזור של י״ט שנים, שנות העיבור הן שנות ג׳, ו׳, ח׳, י״א, י״ד, י״ז וי״ט. סימנך: גו״ח אדז״ט, כשכל אות עברית מציינת את מקומה המספרי במחזור מודולו עשר.

מקומה של השנה העברית הנוכחית במחזור:

((year − 1) mod 19) + 1

מקור: רמב״ם, הלכות קידוש החודש ו:י״א2.

חישוב יום ראש השנה

המולד של ר״ה מחושב לפי הקבועים המסורתיים: חודש הלבנה הממוצע הוא כ״ט יום, י״ב שעות ותשצ״ג חלקים (חלק אחד = 1/1080 שעה ≈ 3⅓ שניות). מולד תשרי של כל שנה נמנה ממולד בהר״ד — המולד היסודי של ניסן בשנת א׳, שחל ביום שני בה׳ שעות ור״ד חלקים אחר השעה 6 בערב של יום ראשון. יש להעיר שמולד זה (וכמעט כל שנת א׳) קדם לבריאת העולם על פי המסורת שהעולם נברא בתשרי (ר׳ אליעזר בראש השנה י׳ ע״ב7), ולעיתים נקרא מולד תוהו.

לאחר שנקבע המולד, ראש השנה יכול להידחות עד יומיים לפי ארבע הדחיות:

  1. מולד זקן — אם המולד חל בחצות היום או לאחריו, ראש השנה נדחה ליום שלמחרת.
  2. לא אד״ו ראש — ראש השנה לעולם אינו חל ביום ראשון, רביעי או שישי. אם המולד (או היום שלאחר מולד זקן) חל באחד מאלה, דוחים יום אחד קדימה.
  3. גטר״ד (ג׳ = יום שלישי, ט׳ = ט׳ שעות, ר״ד = ר״ד חלקים) — בשנה פשוטה, אם המולד חל ביום שלישי בט׳ שעות ור״ד חלקים או לאחריהם, ראש השנה נדחה ליום חמישי (על ידי דחיית לא אד״ו ראש).
  4. בט״ו תקפ״ט (ב׳ = יום שני, ט״ו = ט״ו שעות, תקפ״ט = תקפ״ט חלקים) — בשנה שלאחר שנה מעוברת, אם המולד חל ביום שני בט״ו שעות ותקפ״ט חלקים או לאחריהם, ראש השנה נדחה ליום שלישי.

מקור: משנה תורה — הלכות קידוש החודש, פרקים ו׳–ח׳2.

פרשיות

סדר קריאת התורה השבועית נקבע לפי הכללים המובאים בטור אורח חיים סי׳ תכ״ח3. ישנן י״ד קביעויות אפשריות של השנה, הנקבעות לפי: (1) יום השבוע של ראש השנה, (2) האם חשון וכסלו במספר ימיהם הרגיל, ו־(3) יום השבוע של יום א׳ של פסח. הכללים לחיבור ולפירוד של פרשיות מחוברות מסוימות נערכו על ידי הרב חיים מרדכי הכהן ברעכר ונדפסו בסוף חלק ממהדורות החומש (ראו טבלה5).

כל קביעות שנה מסומנת בשלוש אותיות עבריות: יום ראש השנה (ב = שני · ג = שלישי · ה = חמישי · ז = שבת), אורך השנה (ח = חסרה · כ = כסדרה · ש = שלמה), ויום א׳ של פסח. סימון זה מופיע בחומשים ובתיקוני קוראים.

בשנים מסוימות הקריאות בארץ ישראל שונות מהקריאות בחוץ לארץ, מפני שיום טוב שני של גלויות דוחה קריאה מסוימת בחו״ל. דף הפרשיות מציג את שתי הקריאות.

תקופות וברכת החמה

ארבע התקופות הן ארבע העונות האסטרונומיות: תקופת ניסן (שוויון האביב), תקופת תמוז (היפוך הקיץ), תקופת תשרי (שוויון הסתיו) ותקופת טבת (היפוך החורף). שני חישובים מסורתיים:

ברכת החמה נאמרת אחת לכ״ח שנים, בבוקר שלאחר שתקופת ניסן (לפי שמואל) חלה בערב יום שלישי / זריחת יום רביעי. הפעם האחרונה הייתה ביום רביעי, ח׳ באפריל 2009; הפעם הבאה תהיה ב־ח׳ באפריל 2037.

הטעם: לפי שמואל, תקופת ניסן מתקדמת במחזור השבועי ביום ורבע בכל שנה, וממילא אחת לכ״ח שנים היא חלה ביום שלישי בשעה 6 בבוקר — השעה שבה נבראה החמה על פי המסורת. אין לכך אירוע אסטרונומי מקביל; זו מסורת המקובלת להלכה.

מקור: משנה תורה — הלכות קידוש החודש, פרק י׳2.

מקורות

  1. קיצור שולחן ערוך סי׳ רכ״א — דיני יום השנה — sefaria.org
  2. משנה תורה — הלכות קידוש החודש — sefaria.org
  3. טור אורח חיים סי׳ תכ״ח — רבנו יעקב בן אשר, בסיכום פסקי אביו הרא״ש — sefaria.org  |  מהדורת דפוס מסורתית — hebrewbooks.org
  4. עירובין נ״ו ע״א — שנת שמואל האסטרונומית של שס״ה ימים ורביע — sefaria.org
  5. הרב חיים מרדכי הכהן ברעכר — טבלת חיבור ופירוד הפרשיות — hebrewbooks.org
  6. שולחן ערוך או״ח סי׳ תקס״ח:ז — יום השנה למי שנפטר באדר (עם הגהת הרמ״א, מגן אברהם וכף החיים) — sefaria.org
  7. ראש השנה י׳ ע״ב — ר׳ אליעזר: העולם נברא בתשרי — sefaria.org

© Isaac Mushinsky, 1998–2026